החלטה בתיק פש"ר 989-05

            מבוא

1.         בפניי בקשת החייב למתן צו הפטר מחובותיו.

2.         במסגרת הבקשה הציע החייב לנושיו את הכספים שהצטברו בקופת הפש"ר, בתוספת סך של 11,000 ש"ח ובתוספת הכספים שהצטברו לזכותו, בגין פיצויי פיטורין, בהראל חברה לביטוח בע"מ, בסך של 10,000 ש"ח. כן התחייב החייב לשאת במלוא הוצאות הנאמן.

            החייב מנמק בקשתו בטענה, כי הינו כיום כבן 59, חולה, לאחר צנתור בלבו. לטענתו, הסתבכותו בחובות לא הייתה נגועה בחוסר תום לב והוא התנהל בתום לב בכל מהלך ההליך. החייב ציין, כי אינו מצליח למצוא עבודה, מתקיים בדוחק מדמי אבטלה ושרוי, בשל מצבו, בדיכאון.

            החייב ציין, כי בשל מצבו, גייסו בני משפחתו את הסך של 11,000 ש"ח, לצורך העברתו לקופת הפש"ר בתמורה להפטרו.

3.         בנק הפועלים, שהינו הנושה העיקרי של החייב, הגיש במעמד הדיון, באמצעות הנאמן, התנגדות לבקשת ההפטר, ואולם לא ראה להתייצב לדיון, על מנת לעמוד על התנגדותו.

            בנק הפועלים טען, כי אינו מסכים למתן הפטר, שעה שהדיבידנד שיחולק לנושים עומד על 11% בלבד.

4.         הנושה, מילקו, העלה בדיון התנגדות להפטר החייב וטען, כי לחייב הייתה דירה, אשר הועברה להוריו בשנת 1998, וכי בשנת 1999, ועם פטירת אביו של החייב, ויתר החייב על חלקו בעיזבון אביו לטובת אמו.

            ב"כ הנושה הוסיף וציין, כי אמו של החייב חולת אלצהיימר וכי יש לבדוק את נושא העברת הדירה וויתור החייב.

5.         ב"כ הנושה, יוגבי העמקים בע"מ, התייצבה אף היא לדיון וטענה כנגד הפטר החייב. לטענתה, אין נתונים באשר לגובה דמי האבטלה של החייב ואין נתונים ביחס להכנסתו, בין היתר, מחמת שהחייב לא הגיש דו"חות.

            בדיון שהתקיים ביום 16/02/12 הודיעו הנאמן והכנ"ר, כי הנושה, יוגבי העמקים בע"מ, לא הגישה כלל תביעת חוב.

6.         הנאמן אינו מתנגד לבקשת ההפטר, ואולם ציין, כי לנוכח שיעור הדיבידנד הנמוך, על החייב לשפר את הצעתו הכספית בתמורה להפטרו.

7.         בתסקיר הכנ"ר ציין הכנ"ר, כי החייב לא הגיש חלק ניכר מהדו"חות בדבר הכנסות והוצאות, ולנוכח חוב פיגורים בסך של 18,000 ש"ח, אין מקום להפטיר את החייב.

            דיון

8.         הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. ראה: ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197 (להלן: " פסק דין בנבנישתי") ; ע"א 4892/91, שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45 ; ע"א 501/67, כונס הנכסים הרשמי נ' לינדה ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23 ; וכן ראה: א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272.

            הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן:

"(א)  בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.

(ב)     בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר".

            בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות ופוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. ראה: פסק דין בנבנישתי וכן פש"ר 24/92, המ' 982/06, הנרי אסף נ' שמעון אורי עו"ד ואח', דינים - מחוזי, כו(7) 659.